חוצה אולם מרוצף שיש,
עולה במעלית,
עוברת במסדרון באמצע השיפוץ,
פונה בפניה הלא-נכונה,
חוזרת בחזרה.
ממשיכה הלאה,
יורדת במעלית,
ושוב פונה,
על שאלות שחוששת לשאול,
ואולי גם לא יודעת,
אין מי שיענה.
חוזרת על צעדיי,
פונה,
באה,
הולכת,
מסתובבת,
שוב עולה ושוב יורדת,
שכחתי,
לשם מה באתי,
ולאן הלכתי.
רוצה לשבת.
לא יכולה.
ממשיכה ללכת.
מגיעה לנקודת ההתחלה
ונזכרת מה שכחתי,
והולכת שוב.