צמח בר

עשרה ימים של גיהינום מתמשך,

ועדיין לא רואים את הסוף.

עשרה ימים של סבל אינסופי,

שאלות ללא מענה, וחוסר וודאות.

עשרה ימים של נים לא נים,

חרדה מכל טלפון שמצלצל,

חסום או שלא.

עשרה ימים של בריחה ממחשבות, מרגשות, ומהדמעות שמגיעות.

עשרה ימים שבהם כל שרציתי לעשות זה לצעוק, ולצרוח, לשבור ולקרוע, לשנוא, ולרצוח.

עשרה ימים,

גיהינום- לאדם הלא-נכון.

עשרה ימים וזה עדיין לא נגמר.

עשרה ימים,

And still counting…

***

כל סדנאות השתיקה, וכל סדנאות הצריחה, שאי-פעם דיברתי עליהן, ורציתי לעשות, לא יועילו עכשיו.

כור ההיתוך שאותו אני עוברת, כבר משיל מעליי את כל הסיגים ומביא אותי לכדי מצב של חומר יסוד טהור.

אני לא צריכה ללכת רחוק בכדי להתבונן לתוך עצמי.

אני לא צריכה להתאמץ בכדי לראות את עיניי שלי.

אני לא צריכה לקלף מסיכה בכדי לדעת איך אני מרגישה.

אני לא צריכה להתחבט בשאלות וספיקות עצמיות בכדי לקבל את התשובות שבתוכי.