"רחמים זה רגש קשה. מסכן מי שזקוק לרחמים", אמרה לו.
הוא הביט בה, עיניו לא מוותרות על שום תו מתווי פניה, "אני מרחם עלייך, ואני אוהב אותך".
"אם כך אין לי שום צורך באהבתך", סובבה את גבה והחלה ללכת.
חשה את מבטו הלח והדביק על גבה, חשה את הבל נשימתו עוטף אותה כבמרחץ אדים, שמעה את נשמתו קוראת לה שתחזור, אך שלא כמעשה אשת לוט, לא סובבה את גבה עד אשר הגיעה למדבר היבש.