דיקסי, 21 בספטמבר 2003 השעה 20:00 לערך.
נוכחות:
פמה
קוקסטה
צמח בר
מראש אמרנו זו לזו שאנחנו לא רעבות.
הוזמנו:
שרימפס ברוטב חמאה ושם
קרפצ'יו בקר
לחם וחמאה
סינטה מדיום וול
בקבוק מרלו
השרימפס, הלחם והקרפצ'יו על השולחן.
אני בוצעת מהלחם, לוקחת פרוסת קרפציו, מניחה הלחם נוגסת, עוצמת עיניים וגונחת. גמרתי.
זכרתי שהקרפצ'יו טוב, לא זכרתי עד כמה.
פוקחת עיניים, רואה את הקוקסטה,לוקחת אף היא מהקרפצ'יו, ומתנדנדת מעדנות על כיסאה.
גם השרימפס טוב.
פמה- טועמת, מזה, וגם מזה, ואומרת- מממ.... באמת טוב.
הסינטה מגיעה, אנו חולקות לשלוש חתיכות וכל אחת לוקחת את הנתח שלה.
אני נוגסת בשלי, ואני בשמיים,
Heavn, here I come.
קוקסטה, מחרה מחזיקה אחריי.
פמה- טעים.
מהנהנת בראש לקוקסטה, שנזמין עוד אחת.
אין לי מילים.
אנחנו מתחלקות שוב, פמה כבר שבעה. נו ברור.
מנה אחרונה- קוקסטה ואני לא מעוניינות.
פמה – מזמינה- סופלה שוקולד.
אני טועמת, לא מתעלפת. לא מתה על מנות אחרונות.
קוקסטה אוהבת את הקצפת.
פמה לוקחת את הכפית, שוברת את המעטה הקשיח, ומתחילה לאכול.
הגניחות שלה נשמעו ברחבי המסעדה המלאה.
זה היה ערב שלא ישכח במהרה.
אוהבתתוכן.