צמח בר

ובדיוק כשהוא הוריד את הקסדה, אני הגעתי למבוא ביתי, וליבי, משום מה החסיר איזו שהיא פעימה למראהו, והוא אמר- איזה תיזמון. שנינו.

ואני רק חייכתי. לא הצלחתי לחשוב על מה להגיד.

ונכנסנו הבייתה, והחתול קיבל את שנינו, התלטף לרגליי, פעה חלושות, כמבקש צומי, רכנתי ללטפו, והוא אמר- למה הוא לא בא אליי, ואמרתי תקרא לו, אולי הוא יבוא, והוא קרא בשמו והרכין את ידו אליו, והחתול ניגש אליו, והתלטף עליו. ואת פי הפעור אפשר היה לאסוף מהריצפה- בשנית. והוא אמר- אמרתי לך- אני איש של חתולים, וצחק בעונג. אכן, איש של חתולים. איש עצל אך לא עצלן.

והכנתי ארוחת צהריים, והוא קרא עיתון, שהנהג של ההסעה נתן לי, ודיברנו וקישקשנו, ואכלנו, והיינו במיטה, ואחרי שהוא נרדם, הוא התעורר וקם, והתלבש, ונשאר עוד קצת זמן, והלך. והפעם לא היו צריכה לחזק את עצמי בכדי להגיד מפורשות שאני רוצה שישאר, פשוט אמרתי, והוא אמר שלא. ונשארתי עם עצב בלב. אבל איפהשהו אני יודעת שבחוכמה הלך. ואולי הלך בכדי להשאר. ואולי לא. הספיקות הללו תמיד ישארו אצלי.

*** 25 שעות אחרי

יהיה לי לא קל איתו.

אבל בעצם יהיה לי לא קל עם כל אדם אחר. להתרגל ולקבל. דווקא איתו, אני חושבת יהיה לי יותר קל מאשר עם אחר.

הסקס איתו טוב (אחרי הפעם השישית שלי, אני מאבדת את הספירה, ובעצם מי סופר), אנחנו מדברים המון כשאנחנו נפגשים - עד שאנחנו נפגשים.

 הוא יודע איך להרגיע את הפחדים שלי.

כששאלתי היום- (וואלה, אני התקשרתי)- אני מקווה שאראה אותך בקרוב, ענה בפשטות, את תראי.

אבל הוא טיפוס.

בריש גלי.

בהא הידיעה.

בבולד.

***

ואיש1 שאל אתמול (שוב) אם אני עדיין רוצה ילד ממנו, ואמרתי שלא (אה, שאלתי, לפחות חלק מהשאלות, וכמו שציפיתי, הוא לא ידע) הוא שאל למה, ואמרתי שהפסקתי לרצות, ואמר, זו תשובה סתמית, ואמרתי שוב, כי הפסקתי להרגיש, והוא שוב שאל למה, ואמרתי שוב, הפסקתי לאהוב.

הוא שתק לרגע, ואמר, את פוגעת בי.

עניתי, שאין בכוונתי לפגוע, אבל זה המצב.

אם אתם חושבים שזה מנע ממנו לנג'ס היום בטלפון, רצה ללכת לקיסריה לראות את ענק הג'ז - אז אתם טועים.

-

מישהו יכול לתת לי אבחנה בין המילה עצל והמילה עצלן?