צמח בר

לכתוב?

לא לכתוב?

לבדוק מה נכתב במקומות אחרים?

לבדוק מה נשמע אצל חבריי הבלוגרים שמזמן לא ביקרתי?

לא כותבת.

לא בגלל שאני מדוכאת במיוחד, ולא בגלל שאני שמחה במיוחד.

לא בגלל שאני חולה (נו, כן, יש לי ברונכיט, והקול שלי מזמן עבר את גבולות הצרידות הסקסית)

לא כותבת כבר הרבה מאוד זמן, כמעט ולא מגיבה.

ואני לא מדברת על כתיבה של קורות חיי, או מה ההוא אמר לי לפני שהלך ("אל תתעצבי כשאני הולך, כי אני אחזור"), או שהאחד התקשר מסקוטלנד בדרך למשחק ("אני לא מוכן לקבל את האדישות שלך כלפיי") , או על כך שלאחר זיוני שכל של למעלה מחצי שנה- החלפתי מכשיר תאי (סלולרי) ואני מה זה לא מרוצה, או על כך של לאחר שנה חצי של עבודה ממורמרת, שלחתי קורות חיים, ובראיון הראשון שעברתי, התקבלתי לעבודה, פחות או יותר לתפקיד שרציתי, בתנאים ובמיקום שרציתי, אבל התפשרתי מעט על כסף – נו שוין,  אני מאמינה - לא, אני בטוחה -  שבעתיד הקרוב זה ישתלם לי. לראשונה בחיי חיפשתי עבודה, ומצאתי, כשאני עדיין במקום עבודה מסודר.

לא, אני לא מדברת על כתיבה יומנית קלנדרית.

למרות שבזה הרגע עשיתי זאת.

אני מדברת על כתיבה של רגשות, כתיבה של סיפורים, קצרים וארוכים, כתיבה שמביעה.

לא כותבת.

ומשום מה- אני גם לא מחפשת לכתוב כך.

לא מזמן קיבלתי תגובה, שאומרת שאולי אני עומדת בפיתחה של תקופה חדשה.

פעם חשבתי שתקופה חדשה מגיעה בקולות רעש וצילצולים, ורעידות אדמה, ובלאגנים.

לקח לי זמן לקלוט, שתקופה חדשה, אבל חדשה באמת, יציבה, וכפי הנראה מראה סימנים של טובה יותר מקודמותיה (שפיטה, שפיטה, לכל עידן וזמן יש את הפלוסים שלו). שאותה תקופה חדשה, מתגנבת אליי בעדינות, מחליקה עוד סימן אליי, ועוד סימן, בלי להבהיל את כולם, ובלי ליווי של תזמורת כלי הנשיפה, ששינויים קודמים אצלי לוו.

LOOK MOMY THERE IS NO PLAIN UP IN THE SKY

אני כותבת את מה שאצבעותיי מורות לי, ובדיוק עכשיו נשמעה השורה הזו ...

אתם יודעים שתומך גלישה של אחת חברות הסלולר פיקפק ביכולתי לזהות קובץ MP3?

טוב, בקיצור, פוסט זה גם ובעיקר נועד להיות סוג של התנצלות, לכל הבלוגרים שלא ביקרתי מזה זמן, אין לי מושג מדוע, ואפילו אין לי תירוצים טובים, לכל אותם שהזמינו אותי לטבעות שלהם, אני כבר חברה בשלוש טבעות, למרות שאינני מבינה מה זה תורם, לכמה בלוגים פרטיים שאני מאוד רוצה לבקר אצלם, אבל לא עושה זאת, ואף לא טורחת לבקש אישור כניסה, גם אם אני יודעת שאקבל (לא?), לתגובות שאני בקושי מגיבה, ובכלל לכך שהכתיבה שלי (במיוחד העסיסית) פחתה לאין שיעור בחודשים האחרונים.

אולי אחזור לעצמי, ואולי לא.

אבל אני כאן, ומי שרוצה לפנות אליי במייל פרטי, בכיף, אשתדל לענות.

***  

ושוב לא נגעתי ברגשות שלי.

שמתם לב?