טוב, אז הוא לא ענה.
ממילא לא חיכיתי לתשובה, אולי רק קצת.
אבל, הוא שוב שלח מיילים פרונוגרפיים, אליי, ולעוד כמה אנשים. נכנסתי לרשימת תפוצת הספאם שלו. ולא בפעם הראשונה. שיו, איזה כיף לי.
מעבר לעצם העובדה, שהוא כן נכנס לתיבת המייל שלו, ועבר על המיילים שקיבל, כך שסביר מאוד להניח שקיבל את שלי.
אבל בואו נעצור לרגע ונחשוב.
אני מישהי שהיה לך איתה קשר אינטימי לרגע, לא מזמן.
יש לך את כתובת המייל שלה.
גם לה יש את שלך.
אפילו שלחתם זה לזו כמה דברים חמודים, את הלינק לפראפרזה של מחלקת הירקות האורגניים למחלמת הכוכבים, או עיר הפעלולים.
מה היא עשתה שגרם לך לחשוב, שהיא מעוניינת לקבל ממך מיילים פרונוגרפיים?
ניחא, אילו היית שולח רק אליה, עוד אפשר היה להניח שאתה רוצה לרמוז או להגיד משהו ואתה לא יודע איך.
אבל להכליל אותה בתוך קבוצת מכותבים שמקבל מיילים כחולים ויותר מזה, וכל זאת מבלי לענות על מייל אחר ששלחה אליך?
וחברה אחרת שלי- אמרה עליו- בעדינות יש לציין- אני חושבת שהוא מעט חסר בגרות נפשית.
אז שוב כתבתי לי באלו המילים:
אני מעדיפה לוותר על המיילים הללו.
אני חושבת שעדיף לך לוותר עליהם גם כן.
הם לא מוסיפים לך כבוד.
ושלחתי, אפילו מבלי לחתום את שמי.
* * *
האמת שהתכוונתי לכתוב על משהו אחר, על התגובה של המנהלים שלי בעבודה ביחס להתפטרות שלי, על השיעור שלמדתי היום, שיעור לא קל.
על שיעור נוסף שלמדתי מהאינסידנט עם האינפנטיל, יותר נכון גיליתי שאני יכולה, והשד לא כל כך נורא.
אבל זה יכול לחכות לפעם אחרת.
וזה אכן יחכה.
וואלה הוא כזה אידיוט.
ותסלחו לי שאני מתבטאה בחריפות כזו.
* * *
ציטוט מתוך שיר של דנה ברגר (עד הקצה)
אם אתה הולך ממני אתה נשאר לבד.
ומצידי שזה יראה כמו קללה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
