צמח בר

נפגשנו אתמול, הגעתי ראשונה, וישבתי להמתין לך. התעכבת.

בינתיים כתבתי.

פעם אחת הרמתי את הראש, וראיתי גבר הולך מרחוק, מדבר בטלפון, היה חתיך בעיניי, ולפתע ראיתי שזה אתה. אתה יודע, אני לא מזהה פנים.

ונהניתי לראות את מי שהתקרב אליי.

שנים של אהבה שלא התאפשרה. מסערת הרגשות שאפיינה אותנו בהתחלה, מפירפורי הבטן וההתרגשויות, התבגרו הרגשות שביננו, והפכו לאהבה אחרת, שאין לה שם.

אהבה אחרת. אהבה שלחברות טובה. של לבטוח בך שתפגע בעצמך לפני שתפגע בי.

אתה נשוי כבר, גם אני.

נפגשנו וראיתי בעיניך את ההנאה ממה שאתה רואה, למרות שהשמנתי הרבה מאז שנפגשנו בפעם האחרונה. בעיניך, אני עדיין סקסית, ועדיין יפה. ראיתי כל זה בעינייך, מעבר להערכה שאתה נותן לי.

היית זקוק למישהו לדבר איתו.

שפכת את ליבך בפניי.

תפסת את אישתך בוגדת בך עם מישהו אחר.

לא יכולתי שלא להזדהות איתה.

בשנה וחצי האחרונות עבדת קשה בכדי לממן את אורח החיים שלכם, לשלם את החשבונות הענקיים, ובכל זאת חשבת שחייתם טוב, נסעתם כמה פעמים לחו"ל, סופי שבוע בארץ, ביליתם, חשבת שהיא מאושרת. אבל היית מגיע מאוחר הביתה.

ואחר כך התחילו הענינים להדרדר.

ניסיתי לבדוק מה אתה רוצה לעשות, איך את מרגיש.

לא דיברת במונחים של אהבה שנפגעה, לא דיברת במונחים של רגש בכלל, לא אליה.

אתה לא יודע מה אתה רוצה לעשות, ואיך להמשיך הלאה.

אחרי שדיברת, דיברתי גם אני. על הסיבות שלי, ועל מה שקורה איתי.

השמש שקעה בינתיים ונעשה קריר.

כשסיימתי לדבר, השפלת עיניים לכוס האספרסו שהזמנת אחרי הארוחה, והעלית אותן שוב. בחיוכך, ראיתי משהו מוכר. משהו שזיהיתי. משהו שמעבר לחברות שישנה ביננו.

אתה האיש שלא הזדיינתי איתו מעולם, אבל עשיתי אהבה איתו.

אתה האיש שבזכותו אני יודעת מה זה לעשות אהבה איתו, למרות שהזיונים שלנו נראו תמיד כמו סרט כחול רעשני ונועז במיוחד.

אמרתי לך, אני מכירה את החיוך הזה.

אמרת כן, אז?

אמרתי, לא אני עדיין לא יכולה.

הזמנו חשבון, וליווית אותי לאוטו.

וכך על רקע השמיים המחשיכים, והרוח המלוחה שבאה מן הים, תפסת בזרועי, משכת אותי אליך בעדינות, אספת אותי אליך, נשקת לי, אמרת לי אל תיעלמי לי שוב, ושקעת בנשיקה ארוכה ומלטפת.