ואם היו מחשבות שאני כבר לא, שעשיתי את הדרך מעצמי אל עצמי, וכבר מרגישה חלק מ..., כבר לא בניכר, כבר כן שייכת.
אז טעות הייתה במחשבתי.
עדיין זרה, אמנם כבר לא "לא שייכת" ואולי בעצם כן, אבל בטוח לא "שייכת".
חריגה במחשבתי, מנסה להבין מה "צריך" לעשות, איך "צריך" להתנהג, יודעת שאם זה לא בא באופן טבעי, לעולם לא יהיה חלק ממני, לעולם לא אבין זאת, לתמיד יהיה זה כמסיכה על פניי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
