שעותיי היפות ביותר,
החלטותיי הקשות ביותר,
לבטיי הכבדים ביותר,
ימיי היפים ביותר,
קניותיי הנעימות ביותר,
את כל הזמנים הללו,
ועוד הרבה יותר מכך,
ביליתי לבד,
עשיתי לבד,
העברתי לבד,
קיבלתי,
החלטתי,
בניתי,
כל זה לבד,
לא היה מי שיעזור לי,
להחליט,
להתמודד,
לחלוק,
לבכות,
לצחוק,
לזכור,
להזכר.
התרגלתי.
הלבד הזה.
מעט ברצון,
הרבה יותר לא.
כבר לא רוצה להיות
רגילה
בלבד הזה.
רוצה להתרגל
להיות ביחד.
אפשר כבר?