נאי לא יודעת לשחק שח מט. גם דמקה לא.
אין לי היכולת לחשב צעדיי מספר מהלכים קדימה.
בכל פעם שניסיתי באה המציאות וטפחה על פניי.
אני לא טובה בחישוב צעדי הזולת.
בשש בש, לעומת זאת אני טובה.
משתדלת לנצל את ההזדמנויות שהקוביות (החיים) זורקות לפניי על הצד הטוב ביותר ואם אפשר אפילו לבנות לי בית.
גם אם אזרק בחזרה לנקודת ההתחלה, לא איוואש ואתחיל מהתחלה.
בדרך כלל את שני המשחקים הראשונים, אני מנצלת להיכרות השחקן שמולי, ולכן מפסידה.
בשלישי אני כבר מנצחת.
הרביעי הוא מארס.