דאגתו הכנה של אחד מקוראיי (תודה, יקירי) שהובעה במייל, העלתה לסף עשיה את עצם העובדה שלא עדכנתי בערך יובלת וחצי, או כמעט חודש.
העדכון האחרון היה לא קל, ומן הסתם אותם הקוראים הנאמנים (לפחות על אחד אני יודעת) ששמו לב שלא עידכנתי - דואגים, אז הנה המכתב שלו, והנה גם תשובתי.
היי אודיה...
מה שלומך?
מתאר לעצמי שאת עוברת תקופה לא קלה...
החיים לא קלים...
מתגעגע להודעות שלך בבלוג...
חבל שהבלוג ייעלם...
תגידי משו.
XXX
ותשובתי:
היי,
הבלוג לא יעלם, אל דאגה.
אני לא מפרסמת מהעובדה הפשוטה שהמחשב שלי בבית קרס, והוא בתיקונים.
מדי פעם אני בודקת מיילים, דרך העבודה, אבל לא יכולה לעשות יותר מזה.
ברגע שהמחשב יסודר, אני מקווה שיהיה לי את הכח לשבת להקליד את כל המחברת שכתבתי במהלך שלושת השבועות האחרונים. אבל אני אמשיך לכתוב ולפרסם.
תודה על דאגתך.
אוד.
***
ביי דה וואי, אם אתם חושבים שלא ערכתי, או לא מחקתי דברים מסויים, זה נשאר כך בכוונה תחילה.
ושוב תודה על תשומת הלב והדאגה הכנה.