אני אתגעגע אליו,
לבדיחות שלו,
השנינות,
השקט שלו.
איזה מזל שליטפתי אותו.
הספקתי להגיד לו שאני אוהבת אותו.
והוא אמר שהוא אוהבת אותי.
אמרתי לו שאני גאה בו.
נגעתי בו בפעם האחרונה.
כמה דקות לפני.
"יהיה בסדר", "יהיה בסדר", היה הולך בבית ומלמל לעצמו.
עכשיו כבר הכל בסדר.
הוא שם למעלה בשמים, במקום הכי מורם, מעל כולם, קדוש שידע בחייו רגעים מועטים של נחת, אם בכלל.
נכתב ב 3 באוגוסט 2005