יש דברים שקורים לאדם, אנשים שהוא פוגש מחדש, שנועדו להיות מסיבות מסוימות.
הלא יש השגחה עליונה, ואין צירופי מקרים. החיים שלנו הם תצרף, או רשת שלתוכה נארגים חיינו.
אני פוגשת אנשים מעברי הרחוק, ואני פוגשת אותם במפתיע, נסחפת לתוך מאורעות שלכאורה נראה לי כי אין לי שליטה עליהם.
לכאורה נראית פגישה זו מקרית, אבל גישתי פאטליסטית, ואני טוענת שאין דבר כזה- מיקריות.
וכשהם שוב נעלמים לתוך תהום הנשייה, אני נעצרת לחשוב, ולתהות מה שם היה.
מה גרם לאותו כח שמניע את חיינו, ששוזר את פתיל חיינו לתוך המארג הגדול, להפגיש בינינו, כך סתם שוב.
אני מגיעה למסקנה מוזרה.
אותם אנשים הייתה להם משמעות בחיי בעבר.
לאותם אנשים קשורים זיכרונותיי בדבר, שאני לא מתפרצפת איתו.
היקום מכניס אותם שוב בחיי, ולו לרגע קט, וזאת בכדי להזכיר לי, לגרום לי להתמודד עם אותם הדברים שאני אמורה להתמודד איתם ולא עשיתי עד כה, מסיבות כאלו ואחרות.
אלו האנשים שנועדו להיות משמעותיים בחיי, או שהיו משמעותיים בחיי, או הקשורים למשהו שהיה ציר מרכזי בחיי.
אלו האנשים שעם הזיכרון הישן שלהם אני צריכה להתעמת, בכדי שאוכל להמשיך ללכת בדרך הותוותה למעני זה כבר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
