ובסך הכל מלמלתי ביני לבין עצמי, בהיסח הדעת, שהייתי רוצה להיות חולה, ומיד חזרתי בי, במלוא הכוונה, ובקול רם, ואמרתי שאני לא רוצה להיות חולה. ובאמת לא ממש רציתי להיות חולה, רק רציתי לנוח קצת מהשגרה.
אבל, או שהמלמול הזה (שבעבר כבר התגשם), בא בדיוק כשהתחלתי להיות חולה, או שבאמת יש לי כוחות עצומים מכיוון שאני חום חולה עכשיו- לראשונה מזה שנים שיש לי חום גבוה- יחסית., והסינוסים שלי יצאו מכלל שליטה, ואפילו לנעול את נעלי הבית או לשבת כואב לי- בגלל החום הפנימי.
יש לך סינוסיטיס, אמר הרופא לאחר שדפק באצבעותיו על מצחי ולחיי, אני נותן לך אנטיביוטיקה, למרות שאין לך חום. אבל כשחזרתי מבית המרקחת כבר היה לי חום, והרגשתי אותו ממשיך לטפס.
אז לקחתי את הכדורים ונשכבתי במיטה, רציתי לקרוא, אבל לא יכולתי להחזיק את עיניי פקוחות. ונרדמתי.
אבל שש שעות מטכלית ואני ערה, באמצע הלילה.
קר לי, אז לבשתי מכנס פוטר ארוך, שבדרך כלל אני לובשת באמצע החורף, ונראה לי שאלך עוד דקה לחפש חולצת פוטר, ואחזור למיטה, לנסות לקרוא.
בינתיים אני מתיזה את החיידקים שלי לכל עבר (איזו התנסחות יפה למילה- אפצ'י, תודו!!!)
וכתמיד אני חולה בראש-השנה.
שנהיה בריאים.
ושתהיה שנה טובה.