ובכלל התכוונתי לכתוב משהו אחר אתמול בלילה, אבל אירוע רץ לפני אירוע.
רציתי לכתוב על ההוא, שהתקשר בערב, עדיין לא מתייאש, למרות שכל הזמן הוא מקבל תשובות שליליות חד-משמעיות.
הוא התקשר, ושמע שאני חולה, ומיד, אעשה לך מרק, להביא לך משהו, את אוכלת כמו שצריך? אני בא.
והוא בא. וישב, שעה, שעה וחצי, שעתיים.
אחד המשפטים שאמר: איך שראיתי אותך עשית לי tilt בראש. בהתייחסו לפעם הראשונה שראה אותי.
את בדיוק האישה שאני אוהב.
הוא הלך, והודעת הדואר ההיא, קפצה.
היא לא הייתה צפויה, לא צפיתי שיגיב, וגם אם כן, לא ציפיתי שיגיב כל כך מהר, כבר ביום שישי בלילה.
הוא הלך, ואחרי שהלך, הבחנתי כי מכיסו נשמט משהו, שהעיד על תקוות גדולות – 2 גלולות תכלכלות, מעויינות- ויאגרה שמן.
עידכון אחרון- הוא התקשר לא מזמן, לבדוק אם אכן אצלי נפלו לו. מה שנאמר-
how low can you get?
Much much lower.....