הוא: שנה טובה ומתוקה! המון בריאות, אושר, אהבה והצלחה בכל אשר תחפצי!
אני: התעוררת?
הוא: לא הערת אותי... אז עכשיו התעוררתי :-)
אני: הכי טוב זו יקיצה טבעית...
הוא: הכי טוב יקיצה ממציצה..
אני: ויקיצה תוך כדי?
הוא: על זה אני מדבר..
אני: great minds think alike
הוא: yepp...
אני: so?
הוא: till when you'll be by awake tonight?
אני: רק התעוררתי
הוא: אני אהיה אתיך בקשר במהלך הערב..
אני: תודה. להתחיל להתרגש?
הוא: איך את במסג'ים?
אני: אתה צריך כבר לדעת..
הוא: הצוואר שלי תפוס כבר יומיים
אני: אה.
הוא: זה היה עמוק. אה.
אני: אפשר להביע הרבה בשתי האותיות הללו.
הוא: ומה הן הביעו עתה?
אני: אני משאירה את זה פתוח לפרשנות.
הוא: אה ורסיטלי...
אני: כזאת אנוכי.
אחרי שעה בערך-
הוא: את עובדת מחר?
אני: למה?
הוא: מנסה לברר אם יש לך דד ליין לשינה.
אני: תן לי לדאוג לשעות השינה שלי.
ובכן, מה תגידו?
כן, כן, אני יודעת ההיגיון אמר לי- לא לתת לו לבוא, לשחק איתו, להגיד לו ברגע שהיה מתקשר– אופס, אני בדלת.
כן, אני יודעת- היה ברור לו שאני פנויה הערב, ושאני תמיד אתפנה עבורו.
כן, אני יודעת הוא רואה אותי זמינה תמיד, פשוטה, וזולה להשגה.
כן אני יודעת את כל זה.
אבל- צמח בר – היא זו היודעת.
אבל הרבנית – הרימה ראש- זה הזיון בין הכי טובים שהיו לך בשנה האחרונה, ואולי אי פעם. ואמנם יש לך חבר מזמזם כזה, שמרגיע אותך, אבל זה פתרון קצר מועד, יותר אפילו מזיון חד-פעמי איתו והרבה פחות מספק. ויש לו גוף, מממ... חלק כזה, חתולי, גמיש, כזה שכיף להתלטף איתו, והוא מביא אותך למקומות שרק לו נתת להוביל אותך.
נו שיהיה, התקשר, ואמרתי לו שיבוא. מגיעה לי איזו מתנה לראש השנה לא?
שוין, אולי יתווסף עוד פוסט ברבנית.