החלטה רגשית-רגעית חפוזה לכאורה, לא נכונה ולא לכאורה.
ולפעמים אנחנו מקבלים החלטות, לכאורה חפוזות, לכאורה מוטעות, חסרות כל צידוק הגיוני, או אחיזה במציאות. על סמך גחמה רגשית- רגעית, או איזו שדון או שדונית המתעוררים בנו,ובועטים או שסתם רוקעים ברגל, או שהאני ההגיוני שבנו עייף מלחשוב ולהיות רציונליסט.
וההחלטות הללו, לובשות עור וגידים ומתקיימות הלכה למעשה, והרעיון, שרק הפכנו בו, קורם ממשות, ומתקיים, מתרחש בסביבותינו, ואנחנו נסחפים בתוך ביצוע המעשה, וקול קטן שואל את עצמנו תוך כדי- האם אנחנו מתחרטים ומיד טומן ראשו בחול מעשה בת-היענה.
ולאחר מעשה, אנחנו מעוררים לבוקר אחר, בצבע אחר, עם צליל אחר, ואור אחר וטעם אחר, ואנחנו יודעים שההחלטה שקיבלנו הייתה לא נכונה מבחינה הגיונית או מעשית או מכל סיבה כמותית אחרת אבל זה כבר לא משנה, כי המעשה נעשה, וגרם לנו להרגיש.
טוב יותר,
אחרת יותר,
קלה יותר,
סקסית יותר,
יפה יותר,
זוהרת יותר,
חייכנית יותר,
שלווה יותר,
חזקה יותר,
מאושרת יותר,
עשירה יותר,
נועזת יותר,
אישה יותר.
אני יותר.
פשוט,
אני.
ולא יותר.