לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

צמח בר


כינוי: 

בת: 59





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2005

אין טיפוס אתם?


 


לא, זה לא עוד מבחן אישיות פסאודו-פסיכולוגי ששלחו לי במייל. סתם שאלה מהורהרת.

תהייה ביני לבין עצמי.

 

מכיוון שבלילה שבין רביעים לחמישי היה לי כל כך טוב, והמורל שלי הרקיע שחקים, הפכתי להיות כדור מרץ, מחוייך ומאושר, שאינו זקוק ליותר מדי שעות שינה, ולא לשעות מנוחה.

כשיצאתי היום בצהריים מהעבודה, היה שמשי ומואר, אולם השמש לא קפחה בעוז על ראשי והחלטתי לטייל את עצמי.

לאן הכיוון?

בגדול- מערבה מהאזור בו אני עובדת. הכיוון הספציפי- בלתי מוגדר מראש.

ככר המושבות/יהודה הלוי;

רוטשילד;

נחמני/מלצ'ט ושות';

אלנבי- וזה עלה לי בשרשרת, ו- 2 ספרים באנגלית, כל אחד ב5 שקלים- הספרים, לא השרשרת.

משם- חתכתי לעבר נחלת בנימין, לא ממהרת, מהורהרת, לוקחת את הזמן בהנאה.

כאן עלתה השאלה בראשי- האם את טיפוס של נחלת בנימין או שוק הכרמל?

המשכתי לכיוון השוק.

אני, דפנטלי- שוק הכרמל.

הססגוניות של השוק, הרעש הקולות, הריחות, הטעמים, הצבעים, כל כך הרבה עושר.

דפנטלי – שוק הכרמל.

מרגול וחבריה- מרקידים במזרחית, מפינה אחת של השוק,

גזולינה, או רזולינה, או משהו כזה בלטינו-אמריקנית/ספרדית מהפינה השנייה,

"הכל בשקל- מתנות, צמידים, עגילים, הכל בשקל", צועק הרמקול בהקלטה צרודה, מנגד, מוכר עם ריאות מפותחות- "שלושה פריטים בעשרים".

התכשיטים , הקמיעות, מוצרי התחביב ומוצרי הטיפוח, החולצות, הג'ינסים, הירקות, הפירות, עשבי התבלין, הגבינות והבשרים, הממתקים ומיני המאפה. הכל.

לפני כמעט עשרים שנה, כשהשתחררתי מהצבא, עבדתי בחברת ביגוד שישבה לא רחוק מהשוק. בפעם הראשונה שנשלחתי לקנות כפתורים מהחנות שליד השוק, חזרתי המומה וחיוורת מעוצמת המפגש עם השוק הצבעוני.

הייתי זקוקה למס' ימים בכדי לעכל את החוויה.

לאחר מכן, התמכרתי, ובזמנים שאני לא מצליחה להגיע לשוק במשך תקופה ארוכה, אני מוצאת עצמי חסרה משהו בנשמה.


הפסטיבל של נחלת בנימין, החל, זמן לא ארוך לאחר שעזבתי אותו מקום עבודה.

הפסטיבל הזה, שהחל בקטן, והיה יריד אמנים אמיתי, הפך עם השנים, כפי שאני רואה אותו, למלכודת תיירים.

אני מוצאת עצמי עוברת שם, מביטה בדוכנים, מדי פעם נעצרת, שואלת למחירו של פריט זה או אחר, ומשתוממת לגובה התעריפים שנגבים שם.

רואה ולומדת מה אני יכולה לעשות בכוחות עצמי (יכולה ולא עושה, כמובן) בעלויות הרבה יותר נמוכות.


אז, האם אתם טיפוסים של שוק הכרמל, או נחלת בנימין?

או בניסוח אחר:

are you over-charged person, or are you the real thing?


תזכירו לי לשאול מישהו בהזדמנות....

 

נכתב על ידי , 7/10/2005 17:35  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצמח בר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צמח בר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)