זה מאתמול.....
לראשונה לאחר שלוש וחצי או ארבע שים, אני יוצאת לבליינד דייט.
מישהו, מאחד מהאתרים אליהם נרשמתי, השארתי לו את מס' הטלפון שלי, לפני כמה ימים, והוא התקשר רק עכשיו (לפני כמה שעות).
ובפעם הראשונה בחיי, אני מוכנה לפני הזמן- מה זה לפני הזמן- עשרים דקות לפני- אני יושבת לכתוב פוסט, כשעל פניי מיטב היצירה האיפורית, לרגליי הסנדלים הסקסיות (איך סנדלים יכולים להיות סקסיים? אל תשאלו אותי), חולצה עם מחשוף, ומכנסיים בגיזרה שמחמיאה, אני רק צריכה לזכור להכניס את הבטן כשאעמוד, שהמותן תבלוט עוד יותר.
הוא ראה את התמונה שלי, אמר שאני יפה.
גם הוא נראה לא רע בכלל בתמונות, למרות שהוא לא הטיפוס הפיזי שלי, וטוב שכך. טוב גם שהרבנית שבעה לעת עתה. אולי אצליח גם אני להתאפק, וכמצוות פימייל, לא להכניס אותו למיטה בפגישה הראשונה.
עכשיו נראה ונשמע
דיברנו, הוא נשמע נחמד.
Wish me luck
תחזיקו לי אצבעות.
* * *
כמה שעות מאוחר יותר...
כמו שאני הייתי מוכנה לפני הזמן הוא הקדים בעשר דקות ואפילו לא הספקתי להעלות את הפוסט.
ובכן, היו תזוזות התעוררות מצד הרבנית, אבל לא משהו שאי אפשר להשתלט עליו.
גם הוא הביע התעניינות בכיוון, אבל לא באופן תוקפני מדיי, ובטח ובטח של חודרני.
העברנו כמה שעות יפות ביחד, ומחר הוא אמר שיתקשר שוב, אולי כשיתעורר, סביר להניח- כך אמר- שאת תהיי אחרי כמה כוסות קפה.
היה לי נחמד.
יש לו עיניים יפות.