צמח בר

הוא בעל פוטנציאל פיגוע קטלני בליבי, אני אומרת לעצמי.

כשהוא ילך , אני אהיה הרוסה.

אני לא אלך, הוא מבטיח.

אין לך מה לעשות אתי, אני אומרת.

אנחנו רוצים את אותם הדברים, הוא עונה.

אתה צעיר מדי, אני מבוגרת מדי, יש בינינו הפרש שנים גדול מדי.

מי אמר, הוא עונה, אני רוצה אותך, לתמיד, והפרש הגילאים אינו מפריע לי.

תעני לי, הוא מבקש.

למה את לא עונה, הוא מתעקש.

אני עוד לא מבינה למה.

כי מצאת חן בעיניי.

עוד לא ראית אותי.

שמעתי אותך, דיברתי אתך, את מדהימה אותי, את מקסימה אותי, את מצחיקה אותי.

אני לא מצחיקה בכלל.

אתה תפגע בי.

נסי ותראי שלא.

אני מפחדת ממך.

אני לא one night stand שתדעי, רק רציתי להגיד, אמר.

פתחי את הלב שלך אליי, פתחי את הלב שלך לאהבה. אמר, כמו הזיכרון שמלווה אותי.

ועמוק בלב, אני יודעת, שמכולם יש לו סיכוי להיכנס לתוך הלב שלי, עמוק בפנים, ולעשות בו טוב, אבל גם לעשות בו שמות.

ועמוק בלב, אני יודעת שאני מפחדת מעוד חורבן שיבוא.

* * * *

והראשון כתב במסנג'ר לאחר שיחת הטלפון הראשונה- נעלמת לי מהר מדי.

עניתי שחשבתי שהוא כבר לא מעוניין.

להיפך, כתב בחזרה- הרי קבענו למחר, לא?

וכבר במהלך פגישתנו הראשונה, אמר- שתדעי שאני רוצה להיפגש אתך שוב מחר.

למרות שאני שייכת לגבול התחתון של מגבלות המשקל שלך?

אל תדאגי אני כבר אפטם אותך, אמר וצחק.

כמו האווזים? תמהתי, אין מצב אמרתי, לא אחרי עשרים הק"ג שכבר ירדתי.

חיבק ואמר, שתדעי, אצלי זה לא רק מראה חיצוני, למרות שאת נראית מדהים בעיניי.

ובפגישה השנייה, בין אדי השמפנייה (יין נתזים, יין נתזים, שמפניה זה רק ממחוז שמפיין) הספרדית, ולאחר יין ריוחה אדום, ועל צינזאנו רוסו, ורביולי מופלא (פביאנה ברח' גרוזנברג בת-אביב), אמרתי לו- תשמע, אם אנחנו נכנסים למערכת יחסים ארוכת טווח, אני ארצה ילדים, והוא אמר- הלא זו התוצאה של מערכת יחסים ארוכת טווח.

וחיבק ואמר, את משגעת אותי.

ואותו אני יודעת שאוכל לאהוב, ולחבב. אבל לא ברמות הרסנית, אלא נעימות. וגם אם ילך לאחר תקופה, זה יכאב, אבל פחות. ואוכל להמשיך הלאה.

/ / / /

והבחירה הלוגית תהיה במבוגר, והבחירה של הרגש תהיה בילד, שגם הוא רוצה את אותם הדברים ודווקא לו אני מאמינה יתר משאני מאמינה למבוגר.

ומזמן אמרתי לעצמי, אני אתן לבטן לבחור, היא בוחרת נכון, הבחירות של הראש שלי, השכלתניות, הלוגיות לכאורה, אינן נכונות בטווח הארוך.

אבל אני מפחדת לתת הפעם לבטן שלי לבחור, כי אני יודעת מה תהיה הבחירה, ואני מפחדת ממנה.