נדמה, עצרתי רק לרגע, כי היה משהו חשוב לעשותו, ולא חזרתי מאז.
דומה, כמו בובה במרכזו של של משחק ילדים, במעגל ויד חוטפת, מסובבת מסחררת, כסביבון של חנוכה, ועוד לפני שהסיבוב מסתיים, ולפני שאני נופלת, יד אחרת נעלמת גם כן, שוב חוטפת, מסחררת, ועוד יד מלטפת, אבל חוטפת, מסחררת ומחזירה למעגל, ושוב ושוב וחוזר חלילה מסוחררת, נחטפת, לא מרוכזת, לא ממורכזת, כבר לא יודעת מאיפה באתי ולאן אלך, ואיך לחזור לדרך שהלכתי בה. שהתכוונתי לחזור ולהמשיך ללכת בה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
