ובאמצע הכל, החיים הפכו פשוטים וברורים.
לעזוב את הכל ולחזור לדברים קודמים שלא הושלמו, וגם לא ניתנה להם כל הזדמנות.
לחזור אחור, ולנסות לתקן את מה שחשבתי כי כבר אין טעם, אין סיכוי, אין בשביל, ואף אני בכלל לא רוצה.
ובאמצע הכל, אני קמה והולכת, ולא יודעת מה ואיך ולמה וכמה ואפילו לאן.
אני הולכת.
או לפחות מתכננת.
מתכוננת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
