ירדתי בצהרים למכולת לקנות גבינה, עמדה שם מישהי מלהמת מצלמצלת בצמידיה, מדברת ונואמת כולם רעש, עמדתי הקשבתי למה שאמרה ובחנתי את דמותה החיצונית, להעריך את גילה לא יכולתי, אי שם בין 35 לארבעים, יכול להיות יותר יכול להיות פחות.
עמדה שם והתלהטתה, "יכול להיות שאני מפלאנטה אחרת, אנשים אומרים לי לא לדבר ככה, אבל אני פשוט לא מבינה, פשוט לא מבינה, איך אפשר לעשות דבר כזה, חמש שנים הייתי פרודה מבעלי, לא נתתי לאף אחד להתקרב אליי, אני יוצאת לפאב והולכת לשירותים, עשרים מטר אני עוברת כולם שם שתויים כולם מסטולים משתיה, אני לא מבינה מה קורה, חמש שנים הייתי פרודה מבעלי, לא היה לי אף אחד. התחתנתי בגיל 26 ולא הייתי עם אף אחד לפני זה. מה לאף אחת זה לא איכפת, אף אחת לא אומרת די מספיק, מה זות אומרת? שבע שנים מאז שנפרדתי מבעלי, חמש שנים היינו פרודים ושנתיים מאז שהתגרשנו, לא נתתי לאף אחד לגעת בי".
הסתכלתי, ראיתי, אישה, נראית לא רע, קטנטונת כזו, לבושה במכנסי ג'ינס מודרניים בדוגמת מכנסי הג'וקי הלא מחמיאות בכלל, אלא אם כן יש לך מידות גוף של נער בן 10- ולה יש מידות כאלו, חולצה לבנה מכופתרת, אבל לא עד למטה, כך שרואים את הבטן השזופה והרפויה (שמעידה על הגיל באלף מילים), שיער ארוך כהה מעט גוונים, איפור לא צעקני, צמיד, עגילים, מגפיים גבוהות על עקב, חגורה תואמת.
בסך הכל נראית לא רע.
היא סיימה את נאומה, ויצאה בחמת זעם.
אני פונה אל בעל המכולת בשאלה צוחקת.
הוא אומר- שבועיים וחצי חיזר אחריה מישהו, ורק כשנפגשה איתו לקפה, הוא אמר לה שהוא נשוי עם אישה וילד.
ועל זה היא מתרעמת? שאלתי,
כן, את לא היית מתרגזת?
בכמות הפעמים שזה קרה לי, אני כבר הפכתי אדישה.
לא ענית לי, האם זה היה מרגיז אותך , או לאו?
להגיד לך משהו, אתה יודע על מה היא התרגזה באמת, אמרתי לנער שישב בקופה, לא על זה שהוא נשוי, ולא טרח להגיד לה... להגיד לך משהו - היא מתה לכך שיזיינו לה את הצורה, פשוטו כמשמעו, היא מתה לזין, שיקרע לה ת'צורה, כך אמרתי בקול רם, ובפה מלא.
הנער, האדים כולו, נשנק והחל להשתעל.
את חושבת? שאל, בעל המכולת, גם הוא בחור צעיר.
האישה שהייתה אחריי בתור, אישה בגיל העמידה, הצטרפה לדיון, ואמרה, כן בהחלט, זה בדיוק מה שחסר לה.
את, אם את אומרת משהו, את בדרך כלל צודקת, אמר הנערחנוק עדיין מתדהמה.
שבת שלום, אמרתי, ויצאתי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
