צמח בר

בובה זהבה

חוה אלברשטיין

מילים: מרים ילן שטקליס
לחן: שמוליק קראוס

עייפה בובה זהבה
ועייף מאוד הדוב
הצללים לחדר באו
לוחשים לי לילה טוב

במיטה שוכבת נורית
על ידה יושב דובון
וחתול וגם ארנבת
וכולם רוצים לישון

אך לפתע קמה נורית
אבא אבא היא קוראה
בוא מהר גרש החושך
הוא מפריע ילד רע

צחקה בובה הזהבה
וצחק מאוד הדוב
למה לגרש החושך
והרי הוא ילד טוב

* * *

ולעיתים צריך לדעת מתי להגיד די, מתי להפסיק.

להבין מתי בדיחה או התחכמות הופכת לפוגעת, מתי זה לא במקום, ולא לעניין.

חלק מהיותנו בוגרים הוא לדעת לוותר, ולהבין שלא תמיד אנחנו יכולים לקבל את כל המשחקים להם אנחנו מתאווים.

ולעיתים אנחנו צריכים להבין שהמשחק שאנחנו משחקים פוגע באחרים, שאולי לא יודעים שזהו רק משחק, שחושבים שזה על באמת.

ולעיתים הכי קל הוא להגיד, "אני בסדר גמור, האחרים הם שלא יודעים לשחק".

לעיתים צריך גם לדעת להיסוג לאחור בזמן (כן, כמו בסקס).

ולעיתים צריך לדעת להפסיד במשחק, כי מרוויחים בחיים.

***