צמח בר

ואין משמען של מילים התממשותו של חלום.

ומאחורי היציאה אל מעבר לחומת המילים יעמוד שיברו של חלום שנבנה על ציפיות ורגשות ערטילאיים ו-ווירטואליים.

ואחרי שסיימת לאמר מילותיך והלכת לישון והתעטפת והתחממת עם החלום, קמת לאורו של בוקר קר ושמש חורפית שאינה אפילו מתאמצת לחמם את עצמותייך הדואבות, את ליבך הכמה למעט חום. המעט ששמש זו עשויה לעשות הוא ללטף פנייך, להחליק על עורך, לזרוע מעט אניצי זוהר בשיערך ותו לאו.

* * *

ריבוי מצרכים, עודף רכוש, בעלות על הכל מכל בכל.

שיהיה הכל מכל דבר, מוצרים זהים, מתחרים.

עודף יתיר בכל דבר, מכל דבר, גודש ומחנק.

כל זה אינו מעיד על עושר, לא כלכלי, לא נפשי, לא רוחני, ובטח שבטח לא ריגשי. הצורך למלא חור שחור, חסך אליו אתה נשאב.

חסך שמאיים לבלוע את כולך מבפנים, וככל שקונים יותר דברים הבאים כתחליף לדברים אחרים, אמיתיים, הצורך האמיתי, כך החור השחור אינו מתמלא רק גדל וגדל ומאיים לבלוע את ישותך.

ופתאום באה ההתעוררות. היא לא באה בפתאום, אבל פתאום מגלים שערים, והחור השחור ישנו, אבל הוא קטן בהרבה ממה שהיה לפני כן, והמרחק ממנו גדל והולך עם כל רגע שחולף, הוא כבר מאיים הרבה פחות.

ואז מגלים שבעצם אנחנו טובעים בחפצים, ולא מבינים איך הגענו למצב הזה ומה לעשות עם כל הדברים הללו. העטים, העפרונות, הטושים, הצבעים, הדפים, הפנקסים, המחברות, החולצות, המכנסיים (המהמהמ, לא), הנעליים, הצעיפים, המטפחות, הכובעים, התחתונים, החוטיני, החזיות, הסריגים, המעילים, הדיסקים, הצרובים, קובצי ה- mp3, הסרטים במחשב, סדרות TV , ספרים, ספרים, ספרים, טבעות, שרשראות, צמידים עגילים.

תכשיטים אני כמעט לא עונדת, וכמעט לא מחליפה את אלו שכן;

דיסקים, קבצים, שלא מגיעה לשמוע;

סרטים וסדרות שלא טורחת לראות;

ספרים שלא מספיקה לקרוא, וממשיכה לקנות;

לבנים שעדיין לא חידשתי;

סריגים שחם לי מכדי ללבוש אותם;

מעילים שאין לי כמעט צורך בהם;

צעיפים, מטפחות, כובעים- כמה כבר צריך?

עטים עפרונות טושים- למה צריך יותר מ- 1-2 מכל אחד?

וכמויות הבגדים והנעליים – כל אישה הלא תגיד שאין מזה יותר מדי, ואני משתעממת מהר, גם מבגדים.

רק מחשב יש רק אחד, וגם הוא מתרסק יותר מדי פעמים;

ורק אהבה אין בכלל וחסרונה הוא הגורם לכל השאר.

 * * * אף אחד לא יגשים לך את החלום.

רק את תוכלי לעשות זאת.

אל תחפשי עזרים במקומות אחרים, אף אחד לא יוכל לתת לך את מה שאת זקוקה לו. אם את באמת זקוקה לכך זה הסימן שזה טמון בך עצמך, את רק צריכה להביא את עצמך לכלל הכרה והבנה היכן טמון מה שאת צריכה לו.

יש לך את כל מה שנדרש.

 * * *

האם אתה רוצה את אותו הדבר שאנוכי רוצה?

אני בספק.

ממני אתה רוצה משהו זמני, בר-חלוף, חד-פעמי. באזני אתה מדקלם חלומות רומנטיים ארוכי טווח, ובינך לבין עצמך, אתה יודע, שלא אני מושא חלומותייך.

ואני חלומותיי זהים לשלך, אך איני נכנסת בחלומותיך שלך. איני רוצה להיות במקומות שבהם איני רצויה.

אתה תמשיך לחלום ואני אמשיך ללכת.

 * * *

ובאין גירוי אחר מלבד מחברת ועיפרון, ובאין עיסוק אחר, אני ממלאה דפים ע"ג דפים בשורות אפורות, קטנות, צפופות, עם אותיות עגולות שמדי פעם מתפרצות.

(שוב פעם המחשב עשה בעיות).