צמח בר

את כל כך מכוערת

להשתנות את מוכרחה

כשברחוב את הולכת..

כולם עוברים מדרכה

שינייך שחורות

כמו מעבר חצייה

אפך פירמידה, משולש הפוך

עקומות שתי רגלייך ומלאות שיערות

שיערך הוא כמו ליפה, ומלא קשקשים

מכירים את השיר?

היום, כשיצאתי מהעבודה, החלטתי ללכת הביתה.

כלומר לא לגשת לתחנת האוטובוס, ולחכות לאבטובוס שיקח אותי בכיוון הבית, אלא פשוט ללכת.

ללכת, עד שאתעייף.

בדרך, ליד עזריאלי, התחיל לטפטף, אז נעמדתי לחכות לאוטבוס, כי כמובן שלא הבאתי איתי ת'מיטריה.

עמדה שם אחת- הקפיצה לי את השיר למוח.

תוך כדי המתנה הסתכלתי סביבי, מלא מלא חיילות, וכאלו שעברו בקניון, ויצאו ממנו.

מה אני אגיד לכם, נזכרתי בפוסט הזה, ונחנקתי.

מה גרם לכן לחשוב שמכנסיים בתוך מגפיים זה יפה?

או מכנסי ג'וקי?

הלא אלו מכנסים שנועדו לרכיבה על סוסים, רכיבת מירוצים, שמי שיושב על הסוסים הללו, אלו גברים מבוגרים (אפעס) בגיל, אבל רוכבי ג'וקי ידועים במידותיהם של ילדים בגילאים-  8-10 גובה 1.45 ומשקל 45 ק"ג!!!!

מדוע ומלה אתן חושבת שהמכנסיים ישבו עליכן טוב?

והמגפיים?

הרי זה מנמיך ויזואלית, ואתן נלחמות להגביה את עצמכן, הסתכלתן על עצמכן איך אתן נראות מאחור?

ועוד עם הגיזרה הנמוכה הזו?

מה נתקעתן עליה?

אתן נראות כאילו הדביקו על התחת הפחוס שלכן שמבלה בישיבה רוב חייכן (בית ספר, תיכון, פקידה בצבא, אוניברסיטה, עבודה מול מחשב, ישיבה מול טלווויזיה, בתי קפה, מסעדות) כאליו הדביקו לרוחבו  כלב תחש חסר פרווה אבל עם כיסים.

בעעעהההה....

אה, בסוף המשכתי ללכת עד הבית....