צמח בר

המגבת שבה התנגבת עדיין לא כובסה,

שניה לפני, אני טומנת פניי בתוכה,

המכנסיים והחולצה מזמן הושלכו למכונה.

חשתי הקלה כשאמרת,

ואני הסכמתי.

ועם זאת, צער של אובדן ופרידה.

עיניים מדברות יש לך,

עיניים, טובות גדולות ורכות,

ויפות.

מביטות בי במבט שאומר,

הכל.

לא לי דרכך,

לא לך דרכי,

נפרדות,

הסכמתי, בקלות לכאורה,

כי כבר

ידעתי.