וביום אחר,
בשיחה אחרת,
קבענו שתבוא,
ומאוד רציתי,
וגם שמחתי.
אבל עכשיו אתה אומר שלא.
וזה בסדר.
קצת עצוב לי
אבל ידעתי שלא.
ידעתי מראש שלא תבוא.
ידעתי שלא תעז,
ידעתי שאתה מבוסס
בבוץ של עצמך.
וכמו שאמרתי לך
כל זמן שתדשדש
לא תוכל לצאת.
ואולי זה רק יעשה לי טוב,
שאתה לא תבוא.
אולי,
זה יקרה בטווח הרחוק.
בעתיד.
עכשיו מעט
עצוב לי
ולבד.
* * *
אתה תדע, אתה יודע, שהפעם, לשם שינוי אני כותבת אליך-
אתה פה חסר לי
נורית גלרון/אביב גפן
לחן: אביב גפן
גשם כיסה את אספלט הכביש
ביום הכי קר בשנה.
ומעיני שלי טפטוף מקומי
כי יש סדק בלב אהבה.
כשהלכת מכאן לא ידעת לאן,
מסגרת פניי בחלון.
אבל גם בתמונות לפעמים הדמויות
מקשיבות לתקתוק השעון..
ואולי...אתה פה חסר לי..
אתה כאן,אתה שם,ובכל זאת...אתה פה חסר לי..
אתה אידיוט אמיתי אם חשבת אותי
שאבוא וארוץ עד אליך.
וכלום לא קרה
כשאתה לא בסביבה
כן,הכל דיי רגיל בלעדייך.
הייתי בכיף מחבקת אותך, מחכה לך בין הסדינים..
אני שונאת אנשים..
אנשים חלשים,שבמקום לדבר
הם זזים... (מדשדשים, מותק, מדשדשים....)
ואולי...אתה פה חסר לי..
אתה כאן,אתה שם,ובכל זאת...אתה פה חסר לי..
מה יקרה אם פתאום תבוא אליי, ותייפה את הכל?
רגע של שקט..
בחוץ שוב הגשם ממשיך על הכביש עוד ליפול.
ואולי.......