לפני כמה חודשים כתבתי למישהו, שהכתיבה היא לי צורך, הבלוג לא.
הגיע הזמן.
המחברת נגמרה, והחלה מחברת אחרת. זמן אחר, תקופה אחרת, מודעות אחרת.
אני לא אחרת מכפי שהייתי בהתחלה, אבל כן.
שלוש שנים.
כמעט.
לא אומרת שלום, אך גם לא להתראות, או להשתמע.
כבר לא אומרת כלום.
כמו צמח בר
חוה אלברשטיין
לחן: נחום היימן
מילים: רחל שפירא
מחר, אני אהיה כה רחוקה
אל תחפשו אותי
מי שידע למחול -
ימחל לי על אהבתי,
הזמן ישקיט הכל
אני הולכת לדרכי.
זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם -
מן המדבר.
והוא יבין - אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.
אני רוצה לפקוח את עיני
לצמוח לאיטי.
הרביתי לחלום
החלומות טרפו אותי,
רציתי לנחם -
אבל מרדה בי תשוקתי.
היה מיקסם ילדות,
היתה גם סערה בזרועותי.
אני יודעת שהדליקה אש זרה
את לילותי.
היו, היו ערבי געגועים
היו ימים טרופים.
היה כאב חבוי
ורגעים מכושפים.
אני אזכור מבט
מגע ידיים בכתפי.
אני אהיה לצל חולף בשדותיכם
לסוד נסתר.
היו שלום, אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.