כחצי שנה לפני שעזבתי את מקום העבודה הקודם שלי הגדרתי ביני לבין עצמי מה אני רוצה לעשות בתפקיד שיבוא אחרי כן.
ידעתי שזה יהיה אותו התחום, וידעתי מה יהיו תחומי הפעילות ואופן העבודה.
לא ידעתי מה תהיה הגדרת התפקיד.
בקיץ, כשהחלפתי את מקום העבודה הייתי המומה עד כמה הדברים שכיוונתי אליהם, אכן התממשו.
ערב לפני שהציעו לי את התפקיד החדש, אמרתי ל"איש עם הרקפות" שאני עומדת ללמוד אספקט חדש בעבודה. שתיים עשרה שעות לאחר מכן, כשאמרתי לבוסית שלי, שידעתי שזה עתיד לבוא, וידעתי שהתחום החדש יפתח אליי, היא הייתה בשוק, ושאלה אם "את מאלו עם הכוחות?"
אני לא אוהבת את התחום בו אני עוסקת. וסיבותיי ידועות למי שהן ידועות. אני אפילו סובלת. מחשבות של החלפת עבודה (שוב) מרצדות בראשי. אבל לא ידעתי מה אני רוצה לעשות, ולהחליף עוד מקום עבודה? וכבר אין לי כח לחפש (כמו שאין לי כח לחפש דירה חדשה - עוד שלושה שבועות אני צריכה לפנות, ראבאק).
ידעתי דבר נוסף- כל זמן שלא אגדיר מה אני רוצה שיהיה התפקיד הבא שלי, לא אצליח למצוא (בין היתר כי אני לא מחפשת).
אבל אתמול בלילה, כשעליתי על משכבי, ניהלתי שיחה דמיונית עם מישהו, ותוך כדי הגדרתי לעצמי מה אני רוצה שיקרה לי בהמשך, מה אני רוצה לעשות.
בלילה חלמתי חלום, שפישט את תחושותיי כלפי העבודה אפילו עוד יותר.
ובבוקר קמתי עם הגדרה חדשה לעבודה, שאני מאמינה שתקרה בזמן הקרוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
