שאלת מה פתאום נזכרתי אחרי כל כך הרבה זמן,
וחייכתי.
אחר כך עניתי שאף פעם לא שכחתי.
שאלת למה סמס, ולא טלפון, ואמרתי שפחדתי מדחיה.
אחר כך תמהת מדוע לא התקשרתי קודם.
ולכך כבר לא עניתי.
לא הייתה לי תשובה, והשיחה נסובה לפסים אחרים.
כשבאת לקחת אותי שאלתי מי האלוהים שלך.
כשהחזרת אותי, ניסית להסביר לי שהאלוהים שלך הוא לאו דווקא אלוהים של הדתיים, הוא לאו
דווקא אלוהים של דת. ואמרתי לך שלכך התכוונתי כששאלתי מי האלוהים שלך.
כבר עברו יותר מעשרים וארבע שעות ומשפט אחד שאמרת לי, לא מפסיק לנקר לי בראש.
משפט שידעתי, אבל כפי הנראה הייתי צריכה שיאמר לי בקול רם.
אולי גם הייתי צריכה שיאמר לי על ידך.
אולי בגלל זה יצרתי קשר רק עכשיו, אולי בגלל זה דווקא עכשיו.
בכל אופן תודה.