החלטה שקיבלתי הורידה מעליי משא כבד, ומזה כיומיים אני חשה כאילו 20 ק"ג נשרו ממני, ו 30 שנים הורדו ממני (מה הפלא, ישאלו יודעי דבר). יחד עם זאת ההקלה הזו מלווה בחששות כבדים של רגרסיה למקום בו הייתי לפני חמש שנים.
היה מי שאמר שאמנם זה יכול להיראות כרגרסיה, אבל גם כסגירות מעגל. ולדעתו זו סגירת מעגל.
אמר וכנראה ידע. תודה.
שדות חושב שכבר איני יכולה לחזור אחורה, כך שאין זו רגרסיה.
אני מקווה ששניהם צודקים.
אני מהרהרת בדבר, והנקודה בעורפי, זו ששכחתי כבר את קיומה מעקצצת בכאב.
* * *
אני חולמת למצוא עבודה שבה אוכל לתת ביטוי לכישרונותיי ולכישורים שלי, אלו הלא-תפעוליים, ה"אחרים";
בכך אני מתעלמת משאר היכולות שלי, שאף בהן איני קוטלת קנים, כלל וכלל. האם משום שאלו יכולות ארציות יותר, חסרות הילה וזוהר, אני ממעיטה בערכן?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
