כל היום הארוך הזה (שכמובן עדיין לא נגמר), מסתבר היה לי לא קל, לא רק פיזית;
ובכלל כל התזוזה הזו לא ממש עושה לי טוב, למרות שכולם סביבי חושבים שזה יעשה לי רק טוב.
אני מחכה לראות שזה באמת יעשה לי טוב.
ומכל היום הארוך הזה, דווקא היבבה הקטנה של החתול, דווקא היא העלתה בי דמעה.
ואחד ההראלים, שר על זה שהיה משנה, משתנה, אילו ידע, ודווקא היבבה של אושר, וההאחזות שלו בכף ידי, אושר, שלא מבין מה אני עושה, ואין לי איך להסביר לו, דווקא היבבה הזו, עשתה לי לבכות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
