צמח בר

 וכיביתי את האור, וסגרתי את הדלת, אף נעלתי אותה, והשלכתי המפתח, והפרדתי את המרתפים  החשוכים משאר חלקי הבית, כי כבר לא היה לי צורך בהם.

אחסנתי בהם כל שהיה פזור שגרם לכאוס, וידעתי כי שוב אין מה לעשות שם, ולכן שם זה נגמר.

אבל, יש עוד מערה, עמוקה וקשה, אין איש מתאר לעצמו עד כמה היא הכאיבה.

גם המבקרים שם, ורבים המבקרים שם, אינם מודעים לעוצמת הכאב; ובתקופה האחרונה, אני מגלה שגם בה אין לי צורך.

ואני בדילמק'ה.

יפה המערה, יפהפיה.

ומקושטת נפלא, והמבקרים נהנים שם עד מאוד.

וזיכרונות רבים טמונים בכתליה, בתקרתה, ברצפתה. רובם שלי, חלקם של אחרים.

והבעלות עליה, מוסיפה לי בעיני האחרים, וזה נחמד לי, וגורם לי הרגשה טובה.

אך אין לי צורך בה.

וכל עוד היא שם, אמשיך לבקרה בה.

ואמשיך לקשט ולהשקיע, אך לא אשקיע שם את כאבי ואת ליבי, וניכר יהיה הדבר.

איני רוצה בשיעור שיביא עימו המשך החזקתה.

אני רוצה בשיעור שיביא עימו הויתור עליה.