צמח בר

 פרוייקט שבא מאהבה.

לפני שנתיים ימים, ביקש ארז זוננשטיין במיוחד ממני (ומעוד כמה) שאכתוב לפרוייקט האהבה.

לא ידעתי מה לכתוב.

באמת.

זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שהבלוג "צמח בר" נתפס כבלוג מלנכולי, ועצוב, ורציני וקשה.

היום אני יודעת שהוא כזה.

את כל החומרים הקשים שלי, הרעים שלי, הכואבים שלי אני שופכת כאן.

ואחד הנושאים העיקריים נסוב סביב האהבה.

החיפוש אחריה, האשליה, ההתפכחות, וחוזר חלילה.

לא סתם השתמשתי בביטוי "נסוב סביב".

כי חשתי במעגל. 

סחרחרה.

קרוסלה.

האם השתנה משהו מאז?

שאלה גדולה.

אני מאמינה שעשיתי את כל הדרך הארוכה והקשה הזו ועברתי את כל המכשלות והמהמורות בכדי להגיע לנקודה, למקום  שבו אני נמצאת עכשיו, בכדי לדעת לקבל, לדעת להתמודד, בכדי פשוט לדעת.

לפני כן, זה היה פשוט מוקדם מדי.

אני מקווה שאני לא לבד בידיעה הזו.

אני מרגישה שכן.

אני מקווה שכן.

אני רוצה שכן.

אני מרגישה כן.

אני מקווה כן.

אני רוצה כן.

אני מרגישה - כן.

אני מקווה - כן.

אני רוצה - כן.

אני רק מפחדת שאני באה מדי.

אבל אני באה מאהבה.

* * *

(הפוסט חיפש להיכתב מזה כמה ימים,  רק חיפש טריגר)

למי שמחפש סימנים, או שיחות עם אלוהים, יש כאן ושם המון, המון, המון, המון, סימנים).