ולעיתים עולה בך השאלה מדוע את נמצאת במקום שבו את נמצאת בו.
הלא המקום הזה מביא אותך לכל כך הרבה עומקים של כאב וצער, ואינו מעניק לך שום דבר.
את יודעת שישנה סיבה שהובאת לשם, גם אם היא אינה ברורה לך כלל ועיקר. את יודעת שהמקום הקודם שהביא אותך למקום הנכחי היה רק תחנת מעבר, והגעת למקום שהביא אותך למקום הקודם, בעקבות זימון של מישהי, זימון שנענית לו, בפעם הראשונה.
ואחרי שנים שוב נענית לזימון נוסף של אותה האחת, והבאת אותה לאותו המקום שהיה עבורך תחנת מעבר, ובעבורה הוא צפוי להיות תחנת מנוחה.
והמקום הנכחי, רע ומר הוא עבורך, ואת תוהה מה היה הצורך הקוסמי שהביא אותך לשם.
ובעקבות צירוף של נסיבות את מבינה, שהייתה סיבה ליקום לנהוג כמנהגו, לחיים לקחת אותך למקום הזה, היה שם צורך עתידי שהיה צריך להיענות לו בזמן.
מילוי הצורך היה הדדי, לא רק של אחרים, אלא גם שלך הפעם.
ואת עדיין לא קובעת עובדות, אבל את צופה לראות את העתיד.
ואת יודעת שהחיבור היה מיידי, ואמיתי וענה על צורך הדדי.
ואת מאמינה, שהחיבור הזה יהיה חזק בצורה מדהימה, מוזר ככל שיראה כלפי חוץ, מתקבל הוא בברכה ע"י שני הצדדים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
