כבר ימים שאני לא כותבת.
זה לא שאין לי על מה לכתוב. יש לי כמה וכמה קטעים המזמזמים לי את עצמם בראש, אלא שהם פשוט לא גורמים לי לכתוב אותם.
אפילו את המילים הספורות הללו, אני חוצבת מתוכי כמו היו אבנים יקרות טמונות עמוק עמוק, בתוך סלע צור, קשה לחציבה.
אני לא יודעת מאיפה זה בא.
הו, כן, אני יודעת ומכירה את התירוצים, כאלו, יש לי למכביר, מוכנים בשלוף למקרה שנאי ארצה לתרץ לעצמי. אבל אל ההסבר האמיתי אני לא מצליחה להגיע.
ולא זה בכלל לא עוזר סתם לשרבט מילים, ומשם להמשיך, כי אפילו את שירבוטי המילים איני מצליחה.
אני חסומה.
עסוקה, כפי הנראה, בעצמי, ולכן לא מוציאה החוצה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
