האבחון:
פוטנציאל לא ממומש (כמו כל המשפחה);
יצירתית;
יצרית;
נון-קונפורמיסטית (ודואגת להבליט את זה);
אימפולסיבית;
קפריזית;
לא מווסתת;
מכבדת את הזולת;
מקשיבה;
מקבלת;
מוכשרת (מאוד);
בעלת ראיה ייחודית;
בעלת יכולת טכנית גבוהה;
בעלת כישורים ארגוניים מעולים;
בין 4 האחוזים העליונים של האוכלוסייה;
משתעממת במהירות;
חסרת סבלנות;
זקוקה למסגרת (עוגן אני קוראת לכך);
פורצת גבולות;
צריכה להיות בחוץ;
לעבוד עם אנשים, אבל לא לנהל אותם,
לראיין, לתקשר, לדבר, לכתוב,
בקיצור, לא נאמר לי שום דבר שלא ידעתי לפני כן.
המלצות:
לסיים את התואר, לכוון אותו ללימודי מגדר ו/או עיתונאות;
לקחת קורס בכתיבה עיתונאית;
הפסיכולוגית התעסוקתית, בהחלט רואה אותי בתור עיתונאית בתופסת נישה מיוחדת משל עצמה, לא בהכרח בעיתוני החדשות, אלא במגזין מקצועי.
ושאלה שהפסיכולוגית שאלה אותי לסיום- בכדי שאענה עליה ביני לבין עצמי:
מדוע אני מעדיפה להישאר- "פוטנציאל לא ממומש"?