אמא שלי ואני דומות.
מאוד.
לא רק ביופי.
גם באופי.
בעמוד השדרה, בחוסן הנפשי, בעצמאות, בשרידה.
בבדידות.
אמא שלי היא אישה קשה.
גם אני קשה לא פחות.
אמא שלי ואני כל כך דומות, גם באופי עד כי נראה כאילו נגזרנו מאותו גליל בד.
ההבדל בין אמא שלי לביני הוא בכך שבעוד שמפיסת הבד שלה, נתפרה רק חליפה אחת ויחידה,
פיסת הבד שהיא אני, עטפה המון בקבוקי יין ושמן, ניקתה כל כך הרבה כתמים ואבק מהמדפים,
כובסה ונתלתה בכדי ליבשה, ראתה כל כך הרבה בגדים אחרים, עד כי צורתה המקורית רק נרמזת בה.