צמח בר

אנשי הגשם

אורנה ומשה דץ

לחן:נחום היימן
מילים: רחל שפירא

אנשי הגשם מתכווצים במעיליהם
הם כבר למדו איך להצניע את עצמם
טיפות גדולות זולגות מכחול לילותיהם
טיפות גדולות זולגות על עלבונם.

את מרוחקת ואינך רואה אותם
הם מקבצים את חיוכייך בגניבה
ומבטך עוד לא פגש במבטם
עוד לא אמרת להם מלה טובה.

אם אהובייך יפקירוך
עת תחניק אותך בגידה
אם לשלום כבר איש אותך לא יברך-
אנשי הגשם יכתירוך
למלכתם היחידה
ויחלקו איתך את לחם צערך
ויחלקו איתך את לחם צערך...

עודך חוגגת ואינך זקוקה להם
אנשי הגשם מביטים בך בחמלה
לו רק יכלו היו נותנים את חייהם
לשמור אותך מעוני או מחלה.

אנשי הגשם ממתינים לך בפינה
נאמנים כצל, סבלניות כזמן
וכל יום שעובר, כל חודש, כל שנה
לוקחים אותך לעבר מפתנם.

כשאוהבייך ישכחו
וכל כלבייך ינבחו
אנשי הגשם יאספוך אל מיטתם.
והם ירימו את ראשך
ויאמצו את ייאושך
לחממך בפרורי אהבתם
לחממך בפרורי אהבתם...

אנשי הגשם מתכווצים במעיליהם
הם כבר למדו איך להצניע את עצמם
טיפות גדולות זולגות מכחול לילותיהם
טיפות גדולות זולגות על עלבונם.

את מרוחקת ואינך רואה אותם
הם מקבצים את חיוכיך בגניבה
ומבטך עוד לא פגש במבטם
עוד לא אמרת להם מילה טובה.

אם אהובייך יפקירוך
עת תחניק אותך בגידה
אם לשלום כבר איש אותך לא יברך-
אנשי הגשם יכתירוך
למלכתם היחידה
ויחלקו איתך את לחם צערך
ויחלקו איתך את...

איני מתיימרת להבין על מה השיר. אבל בליבי השיר קשור ב - י.ר.

הוא היה האיש שהביא לתשומת ליבי את השיר הזה.

ידע שאתחבר אליו.

הוא ידע שהתחברתי ל"צמח בר", ול"אדבר איתך".

והוא נתן לי את השיר הזה במתנה.

הוא אמר שתמיד יהיה איש הגשם שלי.

כשכעס עליי שאני לא מצליחה להשתחרר ממועקה הטחתי בפניו את ההתמכרות שלו, ואמרתי שכשיגמל מההתמכרות שלו, אגמל משלי.

הוא לא הצליח לצאת מהמיטה בלי לשתות, ולא הצליח לכתוב בלי הבקבוק.

ותמיד כשניסה להפסיק, היה שורף את כל כתביו.

כך שלא נותר מאומה מאחוריו.

מגיל שש-עשרה הוא התחיל לשתות, ומאז לא הפסיק לנסות להפסיק, עד אשר הפסיק לגמרי.

לא הבנתי, לא ידעתי, לא הייתי קשובה, לא חשבתי שהוא אומר אמת כשאמר שהדרך שלו החוצה, תהיה טוטאלית.

לא ידעתי שלי יקח כל כך הרבה זמן להשתחרר מנושא ההתמכרות שלי.

הוא שתה את עצמו לדעת,

לא הייתה לו דעת ללא השתייה.

לעיתם אני עוד חושבת עליו,

הוא מבליח במחשבתי,

למרות ששנים לפני שויתר,

על עצמו,

אני ויתרתי עליו.

הוא היה איש הגשם שלי.

ומעולם לא ויתר עליי.

גם בעודי חוגגת מרוחקת

מבלי לראותו.

* * *

ולמה אני כותבת עליו עכשיו?

ב- 8 באוגוסט חל תאריך יום ההולדת שלו.

כי הבטחתי לעצמי לכתוב עליו, והמאורעות דחקו את רגליו...

שוב מלחמת לבנון פוגעת בך איש גשם.

היה שלום, איש גשם שלי.

הכרת את צמח בר.

אני חושבת שהיית שמח להכיר את אודיה.