צמח בר

 בניתי וילה בחוף השנהב, ולא הפסקתי לחשוב עלייך, התגעגעתי, אז חזרתי, נסעתי ובאתי, אני לא יכול להוציא אותך מהראש שלי.

מה את עושה הלילה, בואי לישון איתי.

בוקר טוב, אסף אותי אל בין זרועותיו, כשראה אותי חוזרת מההליכה, פניי סמוקות.

עזוב אני מזיעה, אמרתי לבן השכנה.

כבר חשתי אותך כך, שכחת? חייך ונשק לי.

לך לעבודה, ושיהיה לך יום נפלא,

הסתובבתי ללכת,

ואל תנעץ מבטך בישבן שלי, סע כבר לעבודה.

הרים אליי גבה וגם את השנייה חייך, ונסע.

את רוצה בדיקה?, שאל האופטומטריסט- שסיפורו יבואר אצל הרבנית,

מעמיקה אם אפשר....

אני כולי רטובה, הסתובבתי עמוסה בעבודה במהלך כל היום.

בצהרים הוא התקשר.

שלום, קיבלתי את הטלפון שלך ממנו.

ממנו?

רגע, אני עם שני טלפונים נוספים, אחזור אליך אחר כך.

ואם לא את, אז אני.

שעתיים אחרי- אז איך אתה נראה? ואת?

קבענו להיום בערב?

יש לי חור של שעה, ואני מסיימת את העבודה מאוחר.

הוא נראה כמו שתיאר לי, חוץ מהגובה, 183 ס"מ, התקצרו ל- 178 , לא נורא, טוב שלא באתי עם נעלי העקב של סינדרלה.

וחוץ מזה?

בדיוק כמו שאני אוהבת, בהזמנה.                      

בטלפון הוא שאל על העיניים, יותר נכון על המבטים, ואמרתי חכה לפגישה.

בפגישה הוא הוריד את המשקפיים.

שלי, וגם שלו.

ואסף את ידי בידו, ולא הניח כלל וכלל.

את מיוחדת, הוא אמר.

מי ששלח אותו, לא ראה אותי מעולם, אבל מכיר אותי יותר טוב משאני מכירה אותו.

מי ששלח אותו אמר לו- תתנהג יפה.

ואחר כך שאל אותי- נו איך הוא היה?

קשה.

נראה.

בערב לפני שהלך - שאל אותי הבוס- את קוראת בנשמה?

אני מזמינה אהבה וזוגיות לשנה הבאה.

ושתהיה שנטופה לכולנו, עם הרבה אהבה.