2 אפריל, 2003
השבוע סיפרו לי שמישהו שהכרתי בעבר מת.
הכרתי אותו מזמן, עוד כשהיינו בצבא, כבר אז היה אלכוהוליסט, התחיל בגיל 16 ניסה להפסיק וכמובן לא הצליח לו.
שתיין סופר ומשורר.
כמה שנים אחרי, אמרתי לו שאם הוא רוצה להמשיך להתראות איתי יהיה חייב להפסיק לשתות.
ענה לי שכשאני אגמל מההתמכרות שלי, יגאל משלו.
הוא מת להתמכרות שלו לפני חצי שנה.
ואני חלמתי על ההתמכרות שלי הלילה.
אתם יודעים, אפשר גם להתמכר לאיש.
גם אם הוא לא טוב בשבילך, ואת יודעת את זה, גם אם הוא פגע בך, גם אם את יודעת שהוא ימשיך לפגוע בך, ולשקר. גם א הוא מאמלל אותך.
הוא מת לפני חצי שנה.
אני נשואה חצי שנה.
ועדיין לא נגמלתי.
הוא שתה בשביל לכתוב.
לא יכול היה לחיות בלי לכתוב.
לא יכול היה לכתוב בלי לשתות.
לא יכול היה לשתות ולהמשיך לחיות.
וכך הוא חי ומת בשביל הכתיבה.