גם סושי יכול להשביע עד אפס מקום.
הידעתם?
אונאמי, זה כמו צונאמי, אבל חביב יותר.
אגאדישי (זו המנה הזו עם הטופו טמפורה, ופטריות וצנון, ברוטב סויה ועוד משהו, נפלאה!!!!);
אבי טמפורה (הלא איני יכולה בלי מנת קלאמרי לרפואה);
זה כפתיח.
קונוס קריספי סלמון סקין,
קונוס סלמון,
רול אינסייד –אאוטסייד סלמון,
אחד כזה עם טונה,
ניגירי סקלופ
וכזה של סלמון,
אינארי (אונארי? אונירי?)? ספישל עם סלמון, ביצי סלמון, מלפפון, צנון, ואני לא זוכרת מה, אבל זה היה נפלא.
ועוד שני קונוסים, של צלופח טמפורה (או שזה היה שרימפס?) ושאר מיני ירקות ורטבים.
לסיכום, זה, זה, וזה היו הכי טובים, גם ההוא, והמה שמו.
מלאבי שמנת עם רוטב פטל בר (או שזה היה דומדמניות? או אוכמניות?), בכלל לא קשור לאוכל יפני.
עכשיו בטני מרופדת קשות, ומוחי דליל ממחשבות.