בזוקה, הציע לי הקיוסקאי, לאחר שנקנה ממנו פריט בשניים וחצי שקלים.
זה במקום עודף של שקל? שאלתי בציניות כאובה,
לא, הוא נפגע, זה בשבילך, מתנה.
* * *
כשהולכים בפארק ביום שיש אחר הצהרים, נתקלים בהמון רוכבי אופניים.
תינוק מפורר לחם לתוך הבריכה בשבע תחנות, סביבו נקהלים כל הברווזים והאווזים של השכונה.
השבוע הסמי-גשום שהיה, דאג לאוויר הנעים, גווני הירוק השונים מלטפים את העין, והריחות הופכים מודגשים באוויר הרענן, איש עם כנפי מלאך או נשר מצוייר בלבן על שביל ההליכה, ואני הלוכה על עלי כותרת ריחניים, רכים עוטפים מלטפים, אוהבים מאהבים, כמו מהלכת על עננים.
עליתי את הגבעה המיתולוגית, עמדתי מחבקת את עצמי מול השקיעה האדומה היורדת על גגות תל–אביב, ונסובתי במפתיע אל איש שעקב במצלמתו אחריי.
כשירדתי מההר, חיבק אותי אבא ונתן נשיקה באמרו - דרך צלחה.
* * *
השם שלך מיוחד, בדיוק כמו שאת מיוחדת, אמר האיש שקניתי ממנו חלה וחלב לשבת.
כשנכנס אחריי אל הסנדלר, אמר: בפעם הבאה- גלידה;
ואני חייכתי ואמרתי, שוקולד תפוז בבקשה.