צמח בר

חוה אלברשטיין

לחן: חיים ברקני

מילים: לאה גולדברג

המנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד,

ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם,

ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספסת,

או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם.

או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת

על כתפיך, חזך, צווארך וראשך רענן.

ותלכי בשדה הרטוב וירחב בך השקט

כאור בשולי הענן.

ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע

וראית את השמש, בראי השלולית הזהוב,

ופשוטים הדברים וחיים, ומותר בם לנגוע

ומותר ומותר לאהוב.

את תלכי בשדה לבדך, לא נצרבת בלהט

השרפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם.

וביושר לבב תהיי ענווה ונכנעת

כאחד הדשאים, כאחד האדם.

היא חזרה לסיבוב קצר ובדיוק בשיר הזה היא בחרה להתחיל...