צמח בר

אם את לא שייכת לעצמך, מה שווה כל השאר?

כך עמדתי לכתוב בתגובה למישהי, ועצרתי למחשבה נוספת.

זה משפט לא קל, במיוחד אם הוא נאמר לאדם שעובר תקופה לא קלה של התלבטות.

עבורי המשפט הזה ממצה את כל מה שעברתי בתקופה האחרונה.

עדיין מעכלת, עדיין לא מסוגלת להוציא את זה במילה כתובה או נאמרת, אבל,

זה לא משנה איך אני נקראת, 

צמח, או פרח, אודיה*, הרבנית, מועקה, או מאוהבת ואפשר גם מוותרת, כולם שמות שלי, כולם מייצגים אותי (והם לא רק שמות בלוגים, אלא גם חלק ממני עצמי).

מה שכן משנה, מה שכן חשוב היא מי אני, ולמי אני.

והיום, בראיון העבודה הייחודי שעברתי, היא שאלה מי אני.

עניתי-

אישה, אדם, מרגישה, אוהבת.

תוך כדי מלמלתי- שימי לב לסדר שאמרתי את הדברים.

===

*אודיה הוא אחד משמותיי ה"אמיתיים".