צמח בר

כועסת?

לא, על מה?

על מה שקרה אז.

אה, זה?

כן.

אני צריכה?

כן.

סלחתי.

רק הבנת מה שקרה, וכבר הספקת לסלוח?

זה חלק מתהליך ההבנה.

את צריכה לכעוס בכדי לסלוח.

כבר כעסתי יותר מדי זמן.

כעסת גם מבלי להבין שזו הייתה הנקודה שבה הכל השתנה?

אפשר לכעוס גם מבלי לדעת שזה מה שיצר את הבעיה.

כן ו....?

סחבתי את זה על גבי. זה הפריע לי בדרך. חסם אותי בכל מיני מקומות. עכשיו אני מנקה זכרונות כואבים, גם כאלו שהדחקתי, או הרחקתי. 

עשרים וארבע שנים, אני כבר עייפה – רוצה להמשיך ללכת בלי המשא. רוצה להיות נקיה, תמה וברה.

אבל כעסת על משהו אחר בכלל, שקרה באותה הנקודה על ידי אותם אנשים.

כן, המקרה שקרה הוא מה שגרם לי אחר כך להתנהג ולהרגיש כפי שהתנהגתי תקופה כל כך ארוכה.

ועכשיו כשאת מבינה, את לא כועסת?

שוב  פעם אותה השאלה?

אני לא כועסת.

אני מתקנת.