יש לי חתול שלא מפסיק לברוח
מעצמו, ממני, מאמא שלי,
מכל רחש, מהצלצול בדלת, מהאוטוזבל
ממחיאת כף יד, מקריאת שמו שלו,
מנשימתו.
בלילה, עת נכנסת אני מתחת לשמיכה,
יוצא הוא לסיבוב בבית, לבדוק שהכל נעול כהלכה,
ואז כונס לשנתו, מתחת לשמיכתי,
משעין גופו הרך עליי ומגרגר את
נשימתו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
