"איך היה המבחן?" שאל כשהתקשרה.
"יש יין?" שאלה במקום תשובה.
"בואי אליי" אמר לה.
הוא פתח את הדלת, והיא עמדה שם, שמוטת כתפיים, ועייפה.
הוא שלח ידו, ואסף אותה לביתו.
שיחרר אותה מהתיק, הקלסר, המעיל, המטריה, הצעיף, מסורבל החורף הזה שהיא כל כך אוהבת.
"בואי לכאן", כיוון ואתה לכיוון חדר המגורים, השכיב אותה, הניח ראשה על כרית שהכין, הניח רגליה על מסעד הספה, וחלץ אותה ממגפיה.
"עצמי עיניים", לחש לה.
פרף את צמתה, וסרק את שיערה.
היא נאנחה, עיניה עצומות.
לאחר שסרק את שיערה, פנה לעסות את פניה, לא אהב לראות את העיגולים השחורים מתחת לעיניה, חש את גופה מתרגע לאט, נשימתה נינוחה, בחדר התפשט ריח הנרות שהדליק במיוחד עבורה.
פנה אל רגליה, פשט את גרביה, הכין מגבת לחה חמה, ואחר מרח בשמן את כפות רגליה, היו לה כפות רגליים של נערה צעירה, ציפורניה משוחות בלק אדום צעקני, משום מה ובצורה לא ברורה, זה דווקא הבליט את עדינות עצמותיה.
באין מילה טיפל וליטף מעסה את אצבעותיה, לוחץ בנקודות הנכונות בכדי לשחרר את כתפיה מהלחצים שהיו עליה בשבועות האחרונים.
פשט את חולצתה, מכנסיה, עתה נותרה בבגדיה התחתונים.
התיישב לידה, ואסף כפות ידיה לחיקו, גם פה נתן לה מעצמו. מעסה את כריות ידה, מרפה את פרקי אצבעותיה, נושק לשקע בכפה, נושך לגבעה, מושך אצבעה לתוך פיו, עושה איתה אהבה נטולת סקס.
והיא שבדרך כלל יותר פעילה, נתנה לו לעשות לה את שתמיד רצה.
לרגע עזב אותה, הלך לחדר השינה, והביא את המזרן המשותף, הניח אותו על המרבד לרגלי הספה. אסף את גופה הרפוי והנענה בשתי ידיו, והניחה על המזרן.
נשכב לידה, מלטף את פניה, שיערה, נושק לעיניה העצומות, צווארה, יודע שהיא ערה ורוצה, שמע אותה בראשו מהדהדת "תודה, זה בדיוק מה שאני צריכה".
פלג גופו העליון היה עירום, הבית היה מחומם, צללי הנרות ריצדו על הקירות, מוזיקה שלווה נשמעה ברקע. הפשיל את גופייתה הדקיקה, טמן פניו בחיקה, ריחה- ריח אישה בשלה, נערה תמימה, גירה אותו, אך הוא נגע בה בעדנה, מנסה להאריך את הרגע ככל שניתן, מנסה להעביר אליה את אשר חש.
שילבה אצבעותיה בשיערו, והוא נשא פניו אליה, חייכה אליו, חיוך שהציף אותו באור וזוהר, היא כל כך מרגשת.
כבר ידע לא יוכל להחזיק עוד הרבה זמן מעמד, ניסה לחשוב על דברים אחרים, מנהל הבנק שלו, הפקידה במשרד שעצבנה אותו, אך לא יכול להחזיק בשום מחשבה יותר משבריר שניה, ושוב חזר אליה האישה שאיתו, עורה מול עורו, היא נעה קלות, מתמתחת בצורה שהייתה ידועה לו מאוד, תנועה שהחלישה את עמידותו, והוא הפשיל את לבניה, חושף אותה לחלוטין אל מבטו, פושק את רגליה, יודע שהיא כבר מוכנה לו, לא רצה לטעום אותה הפעם, אלא לכבוש אותה לעצמו, בעדינות פשק את רגליה, משחרר עצמו תוך כדי ממכנסיו, מרכין את גופו אליה לאט לאט, נמשך אל גופה כמו קשור אליה בנימי נפשו, ומיתרי ליבו.
היא נפתחה אליו, שומע אותה קוראת בשמו מעדנות, והוא חדר אליה, השקיע עצמו בתוכה, טבע בה, אסף גופה בין שתי ידיו, נושק לעיניה, פניה, אפה, צווארה, מנסה להרחיק את הרגע, ולהאריך את ההנאה, והיא חבקה אותו בשתי רגליה, מושכת אותו לתוכה, מתאחדת עימו בגוף ובנשמה.
רגע לפני, פקח עיניו, הביט בה, מסתכלת עליו, לוחשת את שמו, בעדנה, באהבה, בערגה, בכמיהה, נשק לשפתיה, ושמע עצמו אומר לה, את שמעולם לא אמר לה אלא רק במעשים, לעולם לא בדיבורים.
והיא עצמה עיניה וביחד איתו המריאה לאותו מקום שמעולם בו לא היו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
